בארץ לא כלום

בארץ לא כלום
מילים: יונית שקד גולן

ביקום המאום, בארץ לא כלום,

יש טורף ונטרף בעולם מטורף.

הטורף כל היום, ממקום למקום,

מפזר ניחוחו, מאיים בכוחו.

בבית של שֶן, אוכל וישן,

חוגג וסובֶא, לחלוק לא יֹאבֶה!

הנטרף הטיפש, לסבול מתעקש,

החגיגות מממן ואומר גם אמֵן.

בארץ לא כלום, מסתפק במאום,

ההמון הנטרף, כשטורף שוב נשרף.

כשנשרף שם טורף, באופן גורף

לטורפים מסביב, זה סימן לאביב.

ההמון הנטרף, נקודה על הגרף,

בעוד קומץ טורפים, זה את זה מעייפים.

בינתיים כולם, מחכים למושלם,

לטורף על חדש, ללקק איתו דבש.

טורף מתחשב ואפילו חושב,

אחד שיוביל ולא רק בשביל...

בארץ לא כלום, ביקום המאום,

ימשיכו לחלום, על חיים בשלום.

השיר שבעקבותיו פתחתי בלוג

השיר הראשון שפרסמתי משיריי,

לפני כחודש בערך , בעקבות אירועי הטבח בבית הכנסת בירושלים כתבתי את השיר הבא ובדחף של רגע שילחתי אותו מעל גלי הרשת. בעקבות התגובות אזרתי אומץ לפתוח בלוג משלי.

כשפתאום מתים

מילים: יונית שקד גולן

המתים לא יודעים מה נשאר מאחור,

המתים לא יודעים שנשארנו לזכור.

המתים מותירים אחרים לחפור,

להכין עבורם את הבור.

המתים לא יודעים שהמשכנו לספור,

המתים לא יודעים שלקחו את האור.

למתים, ממש לא נתנו כאן לזכור,

מתי את הצד לעבור.

החיים נותרו כאובים מאחור,

החיים לעולם לא יפסיקו לזכור,

החיים נשארו כדי לחפור,

להכין למתים את הבור.

החיים בעצב ימשיכו לספור,

החיים בגישוש יחפשו את האור,

לחיים, ממש לא נתנו כאן לבחור,

את המתים יש לקבור.

אופטימית

אופטימית 

מילים: יונית שקד גולן

כמו תינוקת שהגיחה,

מביטה על העולם.

מציצה מתוך שמיכה,

מחייכת אל כולם.

משתאה את ממלמלת

וסביבך הכול מוריק

ונדמה שאת נגאלת,

משתחררת מן הריק.

שב כל פעם וחוזר,

הרצון לא לוותר

על האושר הנכסף,

בטיפות הוא נאסף.

גם אם פעם לא תצליחי,

את יודעת מבפנים,

הייאוש ודאי תבריחי,

תקוותך רבת פנים.

שב כל פעם וחוזר,

הרצון לא לוותר

על האושר הנכסף,

בטיפות הוא נאסף.

הכי טוב

כולם מחפשים את הכי טוב......

כשאנו אומרים "הכי טוב" מה בעצם אנו רוצים???

הכי טוב

 מילים: יונית שקד גולן

הכי טוב כשאתה קרוב,

לעולם אל תלך רחוק.

כשאתה קרוב, אפשר לצחוק,

אפשר לחוש, לגעת.

הכי טוב כשאתה נוגע,

לעולם אל תפסיק לגעת.

כשאתה נוגע, אפשר לחלום,

אפשר לטעום, לדעת.

הכי טוב כשאתה יודע,

לעלם אל תפסיק לדעת.

כשאתה יודע, אפשר לנוח,

אפשר לנשום, לקחת.

הכי טוב כשאתה לוקח,

לעולם אל תפסיק לקחת.

כשאת לוקח, אפשר לתת,

אפשר לחלוק, לטעת.

הכי טוב כשאתה נוטע,

לעולם אל תפסיק לטעת.

כשאתה נוטע. אפשר לקבל,
אפשר לגדול בנחת.

לומר אמת

בחורה חכמה אמרה לי פעם, שמלל לפני שיר עלול לקלקל את "עינו הנקייה" של הקורא.
לכן הפעם אניח את השיר כאן ללא מילים :-) .

אם לומר את האמת
מילים: יונית שקד גולן

אם לומר את האמת,

לא תמיד יש מה לתת,

לעיתים מראית העין,

על פאסון תשמור עדיין.

אם לומר את האמת,

העולם רוטט שותת,

ספוג דם יזע ודמעות,

של אהבות והקרבות.

אם לומר את האמת,

חיים בשקר כל העת.

     כשהאדם עוצם עיניו

ימיו ביעף חולפים עליו.

אם לומר את האמת,

החיים נראים כעת,

נשענים על העבר,

נשאבים אל המחר.

תחת העומס

החיים בעידן שהכל בו פועל על מהירות שיא והישגיי על,

מצריכים אותנו לעמוד בקצבה של הקידמה: האינטרנט הכי מהיר, הטלפון הכי מהיר, הרכב הכי מהיר, הדרך הכי מהירה להגיע מנק' אחת לנק' שנייה וכן הלאה...

 כמה מזה משפיע עלינו ואיך? אני מניחה שכל אחד על עצמו יודע.

על אף השוני מאדם לאדם, בתקופות עמוסות אשר נמשכות זמן, כולנו נחווה מדי פעם רגעי שבירה. וכשנרגע הכל, מה אז?

על עצמי אוכל לומר שלא פעם אני נשארת עם חוסר המנוחה :-)

תחת העומס
מילים: יונית שקד גולן

ימים שקטים ושלווים לכולנו

כשהגוף כה מותש ויגע,

הפנים מתקמטים וקמלים.

נראה כשבפנים לא רוגע,

על פני כעסים מתגלים.

ואני לא רציתי לכעוס,

אך קשה הוא היום ומושך,

את תוויי הפנים יהרוס,

ישווה לי מראה כה נושך.

אז רציתי לחשוב, לכשילכו

העייפות וחוסר השקט,

במקומם בנפשי יתארחו

שלווה ונהרה ממרקת.

בתחינה הזמנתי אותם

לבוא להפוך בני ביתי,

קיוויתי שפניי בראותם

יירגעו ותאיר נשמתי

אך נפשי, עם עצמה מסוכסכת,

לא הסכינה לחיות בשלום,

מִיָם השלווה היא מושלכת,

בסערות מתחילה לחלום.

לאור הירח

כאדם פרטי, עוולות היום יום מעסיקות אותו ללא הרף, ויום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שחל ב25 בנובמבר (מאז הוכרז על ידי האו"ם ב-17 בדצמבר 1999 ושכיום הוא מוקדש למאבק באלימות נגד האישה.) תפס אותי חשופה והשפיע עליי עד מאד.

הנתונים הסטטיסטיים שהושמעו בו היו מחרידים. והפילו עלי מרה שחורה, באיזה מן עולם אנו חיים? אין היום ביטחון באף אחד, פשוטו כמשמעו. אין הכוונה חלילה כי כל הגברים אלימים או מתעללים או סוטים, אך קשה היום לדעת במי לבטוח.

נשים רבות מאד מאד ברחבי העולם הן קורבן לאלימות, חלקן קורבנות לאלימות מילולית חלקן לאלימות פיזית המגיעה בחלק מהמקרים לכדי רצח. אנו עדים לכך שלאלימות פנים רבות.

לחלק מן הנפגעות האיום בא מבית בעוד שלאחרות מגיע מן החוץ, חלק מן נפגעות חוות את אלימות לאורך שנים מצד מתעלליהן וחלקן חוות מקרה חד פעמי אך הפגיעה הנפשית היא תמיד, אבל תמיד!! עמוקה ונוראית.

החשיפה שלי לאותם מקרים הביאה את השיר הבא.

לאור הירח

מילים: יונית שקד גולן

בערב יפה בעלות הירח,

חגיגית מן הבית יצאתי,

את בית הקפה באורו הזורח,

מציפייה מתרגשת מצאתי.

מרשים וגבוה נכנס לקפה

וליבי החסיר פעימה,

ציפה לנו ערב קסום ויפה

וגלשה לה שיחה נעימה.

יחד יצאנו לרחוב החשוך,

רציתי מעט לטייל,

לפתע נטל את ידי בחיוך,

בעיניו הבזיק משהו אפל.

מופתעת לרגע הבטתי סביב,

הסמטה התרוקנה מאדם,

פתאום נעלם הבחור האדיב,

לפניי עמד פרא אדם!

על ברכיי אז ירדתי, ביקשתי נפשי.

לא הועילו לי כל תחנוניי.

נאבקת, ניסיתי להרים את ראשי,

ביקשתי, אנא חוס על חיי.

את גופי הוא נטל ללא עכבות,

נפשי נפערה באימה.

מאז אכסה את עצמי בשכבות,

נשמתי הפצועה נאלמה.

בעלות הירח בערב יפה,

דלתי אגיף בבריחים

וקול מרחוק חלוש ורפה

ינסה לעורר בי חיים.

דברים ראשונים

זהו פוסט ראשון בבלוג משלי ואני ממש מתרגשת.

בכמה מילים על עצמי אומר שאני אמא, רעיה, זמרת, ויוצרת. 

יש לי 3 ילדים מקסימים ומאתגרים, בן זוג מאתגר לא פחות ועבודה שהיא סוג של הישרדות מתמדת. אני אוהבת את הפנים השונים של חיי!!

אני נמצאת על הבמה מאז שאני זוכרת את עצמי ובאופן מקצועי ממש, עוד מעט 30 שנה. 

את הבלוג הזה רציתי לפתוח כבר זמן רב, אך רק עתה "אזרתי אומץ" לעשות זאת.

לאחר שנים כמבצעת יצירות של מיטב הכותבים והיוצרים בארצנו ובעולם, (יצירות שברובן נכתבו לאחרים) נראה כי הגיע הזמן שארשה לעצמי לפסוע לבד בשבילי היצירה. עם כל שיר שיוצא ממני אני מרגישה שאני פורחת עוד קצת.

הבלוג הזה יהיה "הבמה הראשונה" לשיריי החדשים,

ומי שירצה לעקוב יוכל לחוות אותי דרך שיריי והגיגיי.

אז שיהיה לי ולנו בהצלחה :-)