האישה שאיתו

אמש הלך לעולמו אדם גדול, איש רוח, אהוב על כל הבריות ואוהב אדם, אדם יוצא דופן בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. אדם שבלכתו משאיר לנו מורשת נפלאה להמשיך ולקיים והלוואי ונדע לעשות זאת.
לרעייתו ב20 השנים האחרונות, אישה מיוחדת במינה, יש יד ורגל בעשייתו ובזה שהגיע לשיבה טובה בצלילות הדעת ובחן.
כמי שאוהבת את שניהם אהבה גדולה, אני מקדישה את המילים הבאות לשניהם.
(השיר נכתב בתחילה כהפתעה למירי שפיר שתיבדל לחיים ארוכים ונועד למטרה אחרת, אך מותו של יצחק שינה את אחריתו).

האישה שאיתו

מילים: יונית שקד גולן

לצידו עומדת,

בזרועו חובקת,

יפה היא ונאווה.

אצילית ונהדרת,

מבפנים מוארת,

אומרת ענווה.

חיוכה נוגע,

מבטה קורן,

נוסך שלווה רוגֵע.

מַרְאַה אולי יַטְעֶה,

עדִין כמעט שביר,

אך בעוצמה שופע.

דגול האיש שלה,

שבא מן הבוסתן.

אהוב ונערץ,

נשא עַמוֹ איתן.

חמישי עלה,

כיהן כאן בגאון.

הומור שנון גילה,

יצחק זה הנבון.

מירי ויצחק,

פתחו בפרק ב'

ספר חיים של שניים.

בציפורן עדינה

פרק זה נכתב,

בין דן לירושלים.

דגול האיש שלה,

שבא מן הבוסתן.

אהוב ונערץ,

נשא עַמוֹ איתן.

חמישי עלה,

וכיהן כאן בגאון.

הומור שנון גילה,

יצחק זה הנבון.

שותפה את החובות,

בהוד תמיד קיבלה,

ונשאה את המטען.

בבחיר ליבה הביטה,

בכבוד ואהבה,

כשעל זרועה נשען.

יצחק נפרד ממירי,

בדרכו הכֹה שְלֵוַוה,

ביום של מנוחה.

למול העם שכה אהב,

ספדה לו ואמרה,

הייתה לי זכות לחיות איתך.

דגול היה האיש שלה,

שבא מן הבוסתן.

אהוב ונערץ,

נשא עַמוֹ איתן.

ואם היה נשאל,

ודאי היה עונה,

כי בזכותה נגאל,

היא הייתה לו מעַנֶה.

 

 מירי שפיר תיבדל לחיים ארוכים והנשיא החמישי מר יצחק נבון ז"ל (התמונה מכנס הלאדינו 2011 בחיפה של העמותה לקידום מורשת הלדינו בחיפה והצפון)

הפיתרון- מאדים?

הפיתרון- מאדים?
מילים: יונית שקד גולן
סהרורים לאור היום,
אובדים בים של נקמה,
ובלילות כבד איום,
נישא העול של האֵימַה.

חשד ניטע בלב הכל
ואין חבר ואין מַכַּר
כשהשפיות איבדה תַ'קוֹל
הכל הפך עַקָר וקַר.

אין כאן יום ואין כאן לֵיל
בלי חיבוטים בלי תהיות:
האם לזה פִילֶל האל?
האם רק כך נגזר להיות?

פתאום הכל גדול עלינו,
פתאום אבדה לנו בִּינָה,
אותה בִּינָה שתצילנו
אֵינה נמצאת, פשוט אֵינה!

אולי הגיעה שוב העת
בְּלֵית ברירה, לבנות תיבה
מבול של זעם מאותֶת
דרוש מִשְנֶה של מחשבה

אין כאן יום ואין כאן ליל
בלי חיבוטים בלי תהיות:
האם לזה פילל האל?
האם רק כך נגזר להיות?

אז מי יהיה ה"נוח" שמוכן
את התיבה לנהוג כעת,
לבחור פרטים על הדוּכן
מלֹא האחריות לשֶאת

למאדים יַגְלֶה כולם
הן מים שם כבר נמצאו
ומחדש יִבְרַא עולם
שבו שנאה לא תמצאו.

אין כאן יום ואין כאן ליל
בלי חיבוטים בלי תהיות:
האם לזה פילל האל?
האם רק כך נגזר להיות?

ארמון אלהמברה

ארמון אלהמברה

מילים ולחן: יונית שקד גולן

על שפת המזרקה ציפור,
קטנה לוגמת מים.
קרניים ארוכות של אור,
בין עצים נושקי שמים.

שמש את חוּמה שולחת
ושיחים טובלים ירוק.
מלכים רוו פֹּה נַחַת
ונשים יגון עמוק.

נשים חַיוּ כאן כְּבוּבּוֹת!
קינה נישאה אל מֵי מבּוּע...
ועד היום בַּמְבוֹאוֹת,
נישא הצליל, שואל מדוע?

הגן מרהיב, שופע יופי
ורק זָרִים פוקדיו עכשיו,
והארמון, אף הוא בלי דופי,
אך רק ציפור תלגום מימיו.

שמש את חוּמה שולחת
ושיחים טובלים ירוק.
מלכים רוו פֹּה נַחַת
ונשים יגון עמוק.

נשים חַיוּ כאן כְּבוּבּוֹת!
קינה נישאה אל מֵי מבּוּע...
ועד היום בַּמְבוֹאוֹת,
נישא הצליל, שואל מדוע? 

חדש עלינו אלוהנו.

חדש עלינו אלוהנו

מילים: יונית שקד גולן

חדש עלינו אלוהנו

שנה של אהבה גדולה, 

חדש עלינו גורלנו

בתשומת לב גואה, עולה,

חדש עלינו כישרוננו

ביצירה רעננה,

חדש עלינו עמלנו

בטיב, איכות וברננה,

חדש עלינו מזלנו

בכוח, אור ובנהרה,

חדש עלינו אהובנו

בנפש פתוחה ונאורה,

חדש עלינו עולמנו

ברוך, בחסד וחמלה, 

חדש עלינו שגעוננו

מלאנו חום והכלה,

חדש עלינו אלוהנו,

שנה טובה מהתחלה!!

נֶגַע השִּנְאָה

נֶגַע הַשִינְאָה

מילים יונית שקד גולן

אֵמוּן נִיזוֹן מֵאַהֲבָה

שֶׁנִּבְנֵית אַחֵר שָׁנִים,

כְּשֶׁבְּאַחַת גִּלּוּי אֵיבָה

שׁוֹבֵר אֶת גְּדוֹל הַמַּאֲמִינִים.

וְשׁוּב בְּזֶה הַיּוֹם נַרְגִּישׁ,

הִתְרוֹמֵם גָּלוּי וְיָעַל

גַּל שִּׂנְאָה גָּדוֹל מַבְאִישׁ,

מַעֲלֶה אֵדִים שֶׁל רַעַל.

כְּעוֹרָהּ הִיא הַשִּׂנְאָה,

רֹעַ בַּפַּנִים חוֹרֶצֶת.

אַכְזָרִית וְנוֹרָאָה,

מִשְׁתַלָחַת מִתְפָּרֶצֶת.

בְּעֵירָתָהּ תֻּצַּת בְּרֶגַע,

בַּאֲשֶׁר תִּגַּע תִּצְרֹב.

כְּשְׁכְּוִויָה הוֹפֶכֶת נֶגַע,

בְּכָל מָקוֹם מַתְחִיל לֵכְאוֹב.

לֹא תַּבְחִין בֵּין טוֹב לְרַע

בְּבוּרוּתָהּ תַּכֶּה עִוֶּרֶת,

חֲשׁוּכָה הִיא הַשִּׂנְאָה,

מְסֻכֶּנֶת וּמַמְאֶרֶת.

בַּחַשֵׁיכָה טוֹעִים כֻּלָּנוּ,

מְחַפְּשִׂים וְלֹא מוֹצְאִים,

כִּי אֶת הָאֱמֶת שֶׁלָּנוּ

מַחְבִּיאִים כָּאן תֵּרוּצִים!

רַק אוֹר וְאַהֲבָה יַצְלִיחוּ

לְהַדִיר שִׂנְאַת חִנָּם,

בְּתִּקְווָה שֶׁעוֹד יָבְלִיחוּ

וְיִצְרוּ עוֹלָם מֻשְׁלָם!!

גל זיכרון

גל זיכרון

מילים ולחן: יונית שקד גולן

יַם הַשִכְחָה, שֶׁסָּחַף אֶת זִיכְרוֹנוֹתַיִי,

לֹא יָדַע לְנַקּוֹת אֶת הַכֹּל.

הוּא הִשְׁאִיר לִי כַּמָּה שְׁיָרִים מִמֵתַּיִי
ופִיזֵר אוֹתָם בֵּין גַּרְגְּרֵי הָחוֹל.

וְכָךְ כְּשֶׁרַגְלָי מְטַיְּלוֹת עַל הָחוֹף,

דּוֹרְכוֹת בֵּינוֹת גַרְגְרִים

עַל שְיַירֵי זִיכְרוֹנוֹת הַצָּפִים מוּל הַנּוֹף,

סוֹעֶרֶת אוֹתִי מוֹתִירִים.

גָּל זִכָּרוֹן, מְחַפֵּשׂ גָּל אַחֵר,

מְחַפֵּשׂ גָּל אַחֵר וְלֹא מוֹצֵא, 

וּבְאֵין תַּאֲרִיךְ מְדֻיָּק מְטַהֵר,

הוּא נִשְׁאָר לִי בָּרֹאשׁ, לֹא יוֹצֵא!

וְכָךְ כְּשֶׁרַגְלָי מְטַיְּלוֹת עַל הָחוֹף,

דּוֹרְכוֹת בֵּינוֹת גַרְגְרִים

עַל שְיַירֵי זִיכְרוֹנוֹת הַצָּפִים מוּל הַנּוֹף,

סוֹעֶרֶת אוֹתִי מוֹתִירִים.

רָם וְנִישָּׂא לוֹ הַגַּל מְשַׁחְרֵר

בֵּין תְּרֵיסַר שֶׁל גַּלִּים מִתְנַפְּצִים 

אֶל הַחוֹף מִלֵּב יַם בַּלֵּילוֹת הוּא חוֹזֵר 
מְפַזֵּר גַרְגְרִים נוֹצְצִים

וְכָךְ כְּשֶׁרַגְלָי מְטַיְּלוֹת עַל הָחוֹף,

דּוֹרְכוֹת בֵּינוֹת גַרְגְרִים

עַל שְיַירֵי זִיכְרוֹנוֹת הַצָּפִים מוּל הַנּוֹף,

סוֹעֶרֶת אוֹתִי מוֹתִירִים.

https://youtu.be/SJ_bEVUkyf4

גיבורה!!

גִיבּוֹרָה!!

מילים : יונית שקד גולן

בְּעֶרֶב שֶׁל יוֹם זִכָּרוֹן,

שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְסַפֶּרֶת.

צוֹחֶקֶת בִּמְלֹא הַגָּרוֹן,

אֶת חַיֶּיהָּ וְלֹא מְוַתֶּרֶת.

אֶת הַפַּחַד רִפְּאָה מִלְחָמָה,

לְפָנֶיהָ פָּחֲדָה לֹא מְעַט.

הִיא הָיְתָה נַעֲרָה חֲכָמָה

שֶׁשָּׂרְדָה, פָּעֲלָה לְלֹא חַת.

כְּשְמִמָוֶת הִצִּיל הַמַחְנָק,

הִיא מָצְאָה עַצְמָהּ בִּמְנוּסָה.

הַמַּזָּל בִּדְרָכֶיהָ דָּבַק

וְהֵאִיר גַּם כְּשֶׁחֹשֶׁךְ כִּסָּה.

בְּחַדּוּת נִפְלָאָה, יוֹצֵאת דֹּפֶן,

הִיא תַּבִּיט בַּיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב

וְתַבְהִיר: כִּי תָּמִיד, בְּכָל אֹפֶן,

הִיא נִצְלָה רְגָעִים שֶׁל אָבִיב.

אִישִׁיּוּת צִבְעוֹנִית וְכוֹבֶשֶׁת

כְּאֵשׁ תִּתְפָּרֵץ מִתּוֹכָהּ.

כְּשְפְּרָטִים מְצִיפִים, מִתְרַגֶּשֶׁת,

לְעִתִּים הִיא צוֹחֶקֶת – בּוֹכָה.

יְלָדִים, נְכָדִים, דוֹדָנִים, 

כּוֹרִים אֹזֶן, יִשְׁתּוּ בִּשְׁקִיקָה.

מְלַקְּטִים סִפּוּרִים לַנִּינִים,

"גְּבִיעֵי נִצָּחוֹן" שֶׁנָּחִים בְּחֵיקָהּ.

היצירה "אישה"

היצירה "אישה"

מילים: יונית שקד גולן

הָאִשָּׁה לֻקְחָהּ מֵאִישׁ.

אֱלֹהִים עָקָר לוֹ צֶלַע

וְהָאִישׁ כְּלָל לֹא הִרְגִּישׁ

לֹא כָּאַב לוֹ אָף לְרֶגַע.

אֶת הָאִישׁ יָצַר רִאשׁוֹן 

וּבָחַן אֶת הַתוֹצֶרֶת

וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִישׁוֹן

בְּלִי לִיצוֹר אַחַת זוֹהֶרֶת.

כִּי כֹּל אֳמָּן יוֹצֵר מֵאַיִן,

יוֹדֵעַ כִּי עָלָיו חוֹבָה,

אַחַר דֻּגְמָא, לִיצוֹר עֲדַיִן

אֶת הַיְּצִירָה הֲכִי טוֹבָה!

וּמַהִי יְצִירַת פְּאֵר ?

מוּזָה תִּשָּׁלֵף מִמֹּתֶן

בְּלַהַט הַיֵצֶר הַסּוֹעֵר,

אֳמָּן כֹּל מָה שֶׁבּוֹ יִתֵּן.

יְצִירָה כָּזֹאת הִיא הָאִשָּׁה,

הִיא מִן הַמֹּתֶן נִשְׁלְפָה

בְּלַהַט יֵצֶר מֵאִשָּׁהּ 

נוֹצְרָה שְׁלֵמָה, זְקוּפָה, יָפָה.

                               תצלום אילוסטרציה

השמרנו על כל הצבעים?

השמרנו על כל הצבעים?

מילים: יונית שקד גולן

עוֹלָמֵנוּ הוּא קֶשֶׁת צְבָעִים,

שְלַל גְּוָונִים זָעִים וְנָעִים.

בֵּין הַשָּׁחוֹר לַלָּבָן

מְנִיפָה שֶׁל אֶלֶף גַּוָון.

אִם נִמְחַק אֶחָד הַצְּבָעִים,

נוֹתָר חָלָל לֹא נָעִים.

כְּשֶׁקֶּשֶׁת אֵינֶנָּה מֻשְׁלֶמֶת,

הִיא דּוֹהָה וּלְאַט נֶעְלֶמֶת.

יְדִידִי נָא אֱמֹר לִי עַתָּה,

הַשַמַרְנוּ אֲנִי וְאַתָּה?

אִם הֵגַנּוּ עַל כָּל הַצְּבָעִים,

מַדּוּעַ חֶלְקָם כָּאן דּוֹהִים?

שָּׁחוֹר וְלָבָן הֲפָכִים,

שׁוֹלְלִים זֶה אֶת זֶה מַפְרִיכִים.

אִם אַבִּיט בַּשָּׁחוֹר זְמָן אָרוֹךְ,

עֵינַי אֶעֱצֹם לְלָבָן יַהְפֹךְ.  

לָבָן וְשָּׁחוֹר מַשְׁלִימִים,

מְחַזְּקִים זֶה אֶת זֶה, מַדְגִּישִׁים.

הַשָּׁחוֹר גּוֹרֵם לַלָּבָן לְהַבְהִיק,

הַלָּבָן לַשָּׁחוֹר עֳצְמָה מַעֲנִיק.

יְדִידִי נָא אֱמֹר לִי עַתָּה,

הַשַמַרְנוּ אֲנִי וְאַתָּה?

אִם הֵגַנוּ עַל כָּל הַצְּבָעִים,

מַדּוּעַ חֶלְקָם כָּאן דּוֹהִים?

פֵּירוּרִים שֶׁל אַהֲבָה

פֵּירוּרִים שֶׁל אַהֲבָה

מילים: יונית שקד גולן

בְּבֵית קָפֶה, בְּסוֹף הַיּוֹם, רַבִּים הַפֵירוּרִים.
הֵם סִימָנִים לְמִפְגָשִים, עַל שוּלְחַנוֹת פְזוּרִים.
עַל שוּלְחַנוֹת קְטַנִּים נֵרוֹת דַּקִּים דוֹלְקִים,
מַפּוֹת בְּמִשְבֶצוֹת, פְרָחִים בְּחַבַקִים.

זוּגוֹת זוּגוֹת בָּאִים לְכָאן, יוֹשְׁבִים פֹּה לְפְרָקִים.
אוֹכְלִים, שוֹתִים, מְשוֹחַחִים, עִיתִים גַּם מִתְנַשְקִים.
מֵעֵת לְעֵת תַגַעְנַה גַּם לַחְגוֹג כָּאן מִשְׁפְּחוֹת. 
צִיּוֹן אֵירוּע הוּא סִיבָּה טוֹבָה כָּאן לִשְמַחוֹת.

וּמֶלְצָרִים עוֹבְרִים, חוֹלְפִים, אֹוסְפִים הַפֵירוּרִים,
מִכָּל שוּלְחֲן, מִכָּל פִּינָה, חֶלְקִי מִשְׁפָּט שְבוּרִים.
בֵּין אָב לְבַת, בֵּין אֶם לְבֶן, חוּטִים שֶׁל אַהֲבָה 
וּבֵין אִישָׁהּ לַגֶּבֶר, נִיצֶתֶת לֶהָבָה.

בְּבֵית קָפֶה, בְּסוֹף הַיּוֹם, רַבִּים הַפֵירוּרִים,

וְכָל פֵירוּר יִישַא עִימוּ מִתּוֹך הַסִיפּוּרִים,
סִיפּוּר אֶחָד, סִיפּוּר קָטָן, יִישַא בְגַאַוַוה.
הֵן כָּל הַפֵּירוּרִים שְכאן בָּאִים מֵאַהֲבָה.