ארמון אלהמברה
מילים ולחן: יונית שקד גולן
על שפת המזרקה ציפור,
קטנה לוגמת מים.
קרניים ארוכות של אור,
בין עצים נושקי שמים.
שמש את חוּמה שולחת
ושיחים טובלים ירוק.
מלכים רוו פֹּה נַחַת
ונשים יגון עמוק.
נשים חַיוּ כאן כְּבוּבּוֹת!
קינה נישאה אל מֵי מבּוּע...
ועד היום בַּמְבוֹאוֹת,
נישא הצליל, שואל מדוע?
הגן מרהיב, שופע יופי
ורק זָרִים פוקדיו עכשיו,
והארמון, אף הוא בלי דופי,
אך רק ציפור תלגום מימיו.
שמש את חוּמה שולחת
ושיחים טובלים ירוק.
מלכים רוו פֹּה נַחַת
ונשים יגון עמוק.
נשים חַיוּ כאן כְּבוּבּוֹת!
קינה נישאה אל מֵי מבּוּע...
ועד היום בַּמְבוֹאוֹת,
נישא הצליל, שואל מדוע?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה