אֲנִי מוֹחַהַת!
צילום: יואל לוי
אֲנִי מוֹחַהַת! אֲנִי מוֹחַהַת!
כֵּן כָּךְ יֵשׁ לְבַטֵּא זֹאת, אֲנִי יוֹדַעַת.
מַתְמִיד הָיְתָה בִּי מְחָאָתִי הָאִישִׁית,
הַפְּנִימִית, מְחָאָה חֲזָקָה מְחָאָה רִגְשִׁית.
אֶת הַמְּחָאָה שֶׁלִּי אֲנִי מֹחֶהֶת שָׁנִים,
אֶת הַמְּחָאָה שֶׁלִּי אֲנִי שׁוֹמֶרֶת בִּפְנִים.
לֹא תָּמִיד הִצְלִיחָה לְהָגֵן עַל גּוּפַי,
אַךְ תָּמִיד הָיְתָה רְפוּאָה לְנַפְשִׁי וְאָפְיִי.
הַהַצְלָחָה שֶׁלִּי לִפְרֹץ מַעְגָּלִים
הִיא מְחָאָתָם שֶׁל אֵלֶּה הַנִּגְאָלִים.
מַעְגְּלֵי אַלִּימוּת שֶׁהִצְתַּלְּבוּ בְּחַיַּי
בְכָל יוֹם שֶׁעוֹבֵר מִתְנַקִּים מַעֲלַי.
הַמְּחָאָה שֶׁלִּי, מֵעוֹלָם לֹא הָיְתָה הַמּוֹנִית,
לְעוֹלָם מְחָאָתִי תָּהָא פְּנִימִית, חֲזָקָה וְעָצְמָתִית.
