יום חמישי, 16 באפריל 2015

גיבורה!!

גִיבּוֹרָה!!
מילים : יונית שקד גולן

בְּעֶרֶב שֶׁל יוֹם זִכָּרוֹן,
שָׁמַעְתִּי אוֹתָהּ מְסַפֶּרֶת.
צוֹחֶקֶת בִּמְלֹא הַגָּרוֹן,
אֶת חַיֶּיהָּ וְלֹא מְוַתֶּרֶת.

אֶת הַפַּחַד רִפְּאָה מִלְחָמָה,
לְפָנֶיהָ פָּחֲדָה לֹא מְעַט.
הִיא הָיְתָה נַעֲרָה חֲכָמָה
שֶׁשָּׂרְדָה, פָּעֲלָה לְלֹא חַת.

כְּשְמִמָוֶת הִצִּיל הַמַחְנָק,
הִיא מָצְאָה עַצְמָהּ בִּמְנוּסָה.
הַמַּזָּל בִּדְרָכֶיהָ דָּבַק
וְהֵאִיר גַּם כְּשֶׁחֹשֶׁךְ כִּסָּה.

בְּחַדּוּת נִפְלָאָה, יוֹצֵאת דֹּפֶן,
הִיא תַּבִּיט בַּיּוֹשְׁבִים מִסָּבִיב
וְתַבְהִיר: כִּי תָּמִיד, בְּכָל אֹפֶן,
הִיא נִצְלָה רְגָעִים שֶׁל אָבִיב.

אִישִׁיּוּת צִבְעוֹנִית וְכוֹבֶשֶׁת
כְּאֵשׁ תִּתְפָּרֵץ מִתּוֹכָהּ.
כְּשְפְּרָטִים מְצִיפִים, מִתְרַגֶּשֶׁת,
לְעִתִּים הִיא צוֹחֶקֶת – בּוֹכָה.

יְלָדִים, נְכָדִים, דוֹדָנִים, 
כּוֹרִים אֹזֶן, יִשְׁתּוּ בִּשְׁקִיקָה.
מְלַקְּטִים סִפּוּרִים לַנִּינִים,
"גְּבִיעֵי נִצָּחוֹן" שֶׁנָּחִים בְּחֵיקָהּ.


יום שלישי, 10 במרץ 2015

היצירה "אישה"

היצירה "אישה"
מילים: יונית שקד גולן

הָאִשָּׁה לֻקְחָהּ מֵאִישׁ.
אֱלֹהִים עָקָר לוֹ צֶלַע
וְהָאִישׁ כְּלָל לֹא הִרְגִּישׁ
לֹא כָּאַב לוֹ אָף לְרֶגַע.

אֶת הָאִישׁ יָצַר רִאשׁוֹן 
וּבָחַן אֶת הַתוֹצֶרֶת
וְלֹא יָכוֹל הָיָה לִישׁוֹן
בְּלִי לִיצוֹר אַחַת זוֹהֶרֶת.

כִּי כֹּל אֳמָּן יוֹצֵר מֵאַיִן,
יוֹדֵעַ כִּי עָלָיו חוֹבָה,
אַחַר דֻּגְמָא, לִיצוֹר עֲדַיִן
אֶת הַיְּצִירָה הֲכִי טוֹבָה!

וּמַהִי יְצִירַת פְּאֵר ?
מוּזָה תִּשָּׁלֵף מִמֹּתֶן
בְּלַהַט הַיֵצֶר הַסּוֹעֵר,
אֳמָּן כֹּל מָה שֶׁבּוֹ יִתֵּן.

יְצִירָה כָּזֹאת הִיא הָאִשָּׁה,
הִיא מִן הַמֹּתֶן נִשְׁלְפָה
בְּלַהַט יֵצֶר מֵאִשָּׁהּ 
נוֹצְרָה שְׁלֵמָה, זְקוּפָה, יָפָה.

                               תצלום אילוסטרציה


יום רביעי, 25 בפברואר 2015

השמרנו על כל הצבעים?

השמרנו על כל הצבעים?
מילים: יונית שקד גולן

עוֹלָמֵנוּ הוּא קֶשֶׁת צְבָעִים,
שְלַל גְּוָונִים זָעִים וְנָעִים.
בֵּין הַשָּׁחוֹר לַלָּבָן
מְנִיפָה שֶׁל אֶלֶף גַּוָון.

אִם נִמְחַק אֶחָד הַצְּבָעִים,
נוֹתָר חָלָל לֹא נָעִים.
כְּשֶׁקֶּשֶׁת אֵינֶנָּה מֻשְׁלֶמֶת,
הִיא דּוֹהָה וּלְאַט נֶעְלֶמֶת.

יְדִידִי נָא אֱמֹר לִי עַתָּה,
הַשַמַרְנוּ אֲנִי וְאַתָּה?
אִם הֵגַנּוּ עַל כָּל הַצְּבָעִים,
מַדּוּעַ חֶלְקָם כָּאן דּוֹהִים?

שָּׁחוֹר וְלָבָן הֲפָכִים,
שׁוֹלְלִים זֶה אֶת זֶה מַפְרִיכִים.
אִם אַבִּיט בַּשָּׁחוֹר זְמָן אָרוֹךְ,
עֵינַי אֶעֱצֹם לְלָבָן יַהְפֹךְ.  

לָבָן וְשָּׁחוֹר מַשְׁלִימִים,
מְחַזְּקִים זֶה אֶת זֶה, מַדְגִּישִׁים.
הַשָּׁחוֹר גּוֹרֵם לַלָּבָן לְהַבְהִיק,
הַלָּבָן לַשָּׁחוֹר עֳצְמָה מַעֲנִיק.

יְדִידִי נָא אֱמֹר לִי עַתָּה,
הַשַמַרְנוּ אֲנִי וְאַתָּה?
אִם הֵגַנוּ עַל כָּל הַצְּבָעִים,
מַדּוּעַ חֶלְקָם כָּאן דּוֹהִים?




יום שבת, 14 בפברואר 2015

פֵּירוּרִים שֶׁל אַהֲבָה

פֵּירוּרִים שֶׁל אַהֲבָה
מילים: יונית שקד גולן

בְּבֵית קָפֶה, בְּסוֹף הַיּוֹם, רַבִּים הַפֵירוּרִים.
הֵם סִימָנִים לְמִפְגָשִים, עַל שוּלְחַנוֹת פְזוּרִים.
עַל שוּלְחַנוֹת קְטַנִּים נֵרוֹת דַּקִּים דוֹלְקִים,
מַפּוֹת בְּמִשְבֶצוֹת, פְרָחִים בְּחַבַקִים.

זוּגוֹת זוּגוֹת בָּאִים לְכָאן, יוֹשְׁבִים פֹּה לְפְרָקִים.
אוֹכְלִים, שוֹתִים, מְשוֹחַחִים, עִיתִים גַּם מִתְנַשְקִים.
מֵעֵת לְעֵת תַגַעְנַה גַּם לַחְגוֹג כָּאן מִשְׁפְּחוֹת. 
צִיּוֹן אֵירוּע הוּא סִיבָּה טוֹבָה כָּאן לִשְמַחוֹת.

וּמֶלְצָרִים עוֹבְרִים, חוֹלְפִים, אֹוסְפִים הַפֵירוּרִים,
מִכָּל שוּלְחֲן, מִכָּל פִּינָה, חֶלְקִי מִשְׁפָּט שְבוּרִים.
בֵּין אָב לְבַת, בֵּין אֶם לְבֶן, חוּטִים שֶׁל אַהֲבָה 
וּבֵין אִישָׁהּ לַגֶּבֶר, נִיצֶתֶת לֶהָבָה.

בְּבֵית קָפֶה, בְּסוֹף הַיּוֹם, רַבִּים הַפֵירוּרִים,
וְכָל פֵירוּר יִישַא עִימוּ מִתּוֹך הַסִיפּוּרִים,
סִיפּוּר אֶחָד, סִיפּוּר קָטָן, יִישַא בְגַאַוַוה.
הֵן כָּל הַפֵּירוּרִים שְכאן בָּאִים מֵאַהֲבָה.


יום חמישי, 5 בפברואר 2015

המשוגעת

המשוגעת
מילים: יונית שקד גולן

לַשְּׁכֵנָה עַל הַדֶּלֶת דּוֹפֶקֶת,
מַחְלִיטָה לְבַקֵּשׁ קְצָת סֻכָּר.
בֶּחָלוּק וּפֵאָה מְאֻבֶּקֶת,
כּוֹס סְדוּקָה בְּיָדָהּ וְסִיגָר .

הִיא אַחַת שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים.
יְלָדִים מִפָּנֶיהָ בּוֹרְחִים.
מְבֻגָּר לֹא יִרְצֶה בָּהּ לָגַעַת.
בַּשְּׁכוּנָה לָהּ קוֹרְאִים הַמְּשֻׁגַּעַת.

לְבֵיתָהּ הֶחָשׁוּךְ הִיא חוֹזֶרֶת,
וְשׁוּב הֵם קָמִים לְנֶגְדָּהּ.
אֶת עַצְמָהּ לַכֻּרְסָה הִיא גּוֹרֶרֶת,
מְנַסָּה לְגָרְשָׁם בְּיָדָהּ.

הִיא רָצְתָה כּוֹס שֶׁל תֵּהּ חֲמִימָה.
הַשְּׁכֵנָה לֹא פָּתְחָה אֶת הַדֶּלֶת .
הִיא קִוְּתָה לְשִׂיחָה נְעִימָה
וְחָזְרָה הִתְכַּנְּסָה מְבֹהֶלֶת.

הַפִּרְצָה שֶׁמָּצְאָה בַּגָּדֵר 
שֶׁל נַפְשָׁהּ. נֶחְסְמָה בְּגַסּוּת.
וְהַקּוֹר אֶל גּוּפָהּ שׁוּב חוֹדֵר,
מֵשִׁיב סִיּוּטֶיהָ כִּכְּסוּת.

הִיא יוֹשֶׁבֶת לְבַד בַּכֻּרְסָה
אַךְ אַף פָּעַם אֵינָהּ לְבַדָּהּ.
חֲזַק הִיא תֹּאחַז בַּפְּרוּסָה,
פֶן תֵּחָטֵף מִיָּדָהּ.

הִיא אַחַת שֶׁכֻּלָּם מַכִּירִים.
יְלָדִים מִפָּנֶיהָ בּוֹרְחִים.
מְבֻגָּר לֹא יִרְצֶה בָּהּ לָגַעַת.
בַּשְּׁכוּנָה לָהּ קוֹרְאִים הַמְּשֻׁגַּעַת.


עיבוד וריטוש של אחת התמונות המפורסמות מתקופת השואה -חיסול גטו ורשה.

יום שבת, 31 בינואר 2015

לאה ולא תדע מנוח.

לאה ולא תדע מנוח
מילים: יונית שקד גולן

שירה הומה מגעגוע,
חיים שלמים כתעתוע,
נימי הנפש נפרשים,
על הפחדים לא מכסים.

פרוזה מציפה בדידות,
רעב גדול לידידות.
הלב נמצא עוד בגלות,
כל יום ויום הוא התגלות.

הפנים אינן חושפות,
עשן סיגריה הן נושפות.
רק הקמטים קצת מסגירים,
שבילים קטנים וערירים.

והשירים כמו מסכה,
ברוך הם מחבקים אותך,
מן מעטה שמכסה,
זך להיות הוא מנסה. 

אך אל ייפול לתוך מסגרת,
לא לו רצון לכלוא הגברת.
חופשיה היא תיוותר,
ובזה החופש תסתתר.

חוה אחת הרבה אדם,
והאדם ירקוד על דם.
גברים אז שיחרו לטרף,
סביב לה חגו ללא הרף.

לאה ולא תדע מנוח,
מן היצירה לקחה הכוח,
שורשיה לא נטשה,
גופה כאן אך שם נפשה.


 שיר זה נולד בעקבות עבודה על חומרים של לאה גולדברג לקראת ערב המוקדש ליצירתה.

יום חמישי, 22 בינואר 2015

שיר ערש

שיר ערש
מילים ולחן: יונית שקד גולן

שן, ילד שן,
חלום על השפן,
חלום על יום אחד,
יום בו לא תפחד....

שן, ילד שן,
מחר עוד רגע כאן.
שן, אגור כוחות,
מחר תשוב לבכות....

שן, ילד שן,
הנה סיפור ישן,
ארמון ומדרגות,
רחוק מדאגות.

שן, ילד שן,
אמך נרדמת כאן.
אין לה שום חלום,
היא חיה את היום.