לאור הירח

כאדם פרטי, עוולות היום יום מעסיקות אותו ללא הרף, ויום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים שחל ב25 בנובמבר (מאז הוכרז על ידי האו"ם ב-17 בדצמבר 1999 ושכיום הוא מוקדש למאבק באלימות נגד האישה.) תפס אותי חשופה והשפיע עליי עד מאד.

הנתונים הסטטיסטיים שהושמעו בו היו מחרידים. והפילו עלי מרה שחורה, באיזה מן עולם אנו חיים? אין היום ביטחון באף אחד, פשוטו כמשמעו. אין הכוונה חלילה כי כל הגברים אלימים או מתעללים או סוטים, אך קשה היום לדעת במי לבטוח.

נשים רבות מאד מאד ברחבי העולם הן קורבן לאלימות, חלקן קורבנות לאלימות מילולית חלקן לאלימות פיזית המגיעה בחלק מהמקרים לכדי רצח. אנו עדים לכך שלאלימות פנים רבות.

לחלק מן הנפגעות האיום בא מבית בעוד שלאחרות מגיע מן החוץ, חלק מן נפגעות חוות את אלימות לאורך שנים מצד מתעלליהן וחלקן חוות מקרה חד פעמי אך הפגיעה הנפשית היא תמיד, אבל תמיד!! עמוקה ונוראית.

החשיפה שלי לאותם מקרים הביאה את השיר הבא.

לאור הירח

מילים: יונית שקד גולן

בערב יפה בעלות הירח,

חגיגית מן הבית יצאתי,

את בית הקפה באורו הזורח,

מציפייה מתרגשת מצאתי.

מרשים וגבוה נכנס לקפה

וליבי החסיר פעימה,

ציפה לנו ערב קסום ויפה

וגלשה לה שיחה נעימה.

יחד יצאנו לרחוב החשוך,

רציתי מעט לטייל,

לפתע נטל את ידי בחיוך,

בעיניו הבזיק משהו אפל.

מופתעת לרגע הבטתי סביב,

הסמטה התרוקנה מאדם,

פתאום נעלם הבחור האדיב,

לפניי עמד פרא אדם!

על ברכיי אז ירדתי, ביקשתי נפשי.

לא הועילו לי כל תחנוניי.

נאבקת, ניסיתי להרים את ראשי,

ביקשתי, אנא חוס על חיי.

את גופי הוא נטל ללא עכבות,

נפשי נפערה באימה.

מאז אכסה את עצמי בשכבות,

נשמתי הפצועה נאלמה.

בעלות הירח בערב יפה,

דלתי אגיף בבריחים

וקול מרחוק חלוש ורפה

ינסה לעורר בי חיים.